#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפלה דליקה בשבת, כמה סעודות יכול להציל 1) בבית הדליקה 2) בבית הקרובה לדליקה?	"1) בלילה ג' סעודות, בבקר ב', לאחר צהרים א' [והחמירו בזה הרבה מפני שהוא דבר שבפרהסיא (ר""ן פרק חבית, ערוה""ש סעי' י""ב), ואם יש בו חשש פיקוח נפש מחמת רוב צער יש מקום להקל (עי' אג""מ יו""ד ח""ב סי' קע""ד סוף ענף א', שש""כ פמ""א הע' ח')] 2) כמה שירצה דאינו בהול כ""כ ולא חיישינן שמא יכבה (תוס' קט""ו ע""א, שו""ע), אמנם כתב הב""ח דכל הבתים שבאותה חצר נחשבים כבית שנפלה בו הדליקה, וכן דייק הערוה""ש (סעי' י""ז) מלשון התוס', אבל סתימת השו""ע משמע דרק אותה בית ולא שאר בתים שבחצר"	סימן שלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להציל 1) בעבור תינוקות 2) בעבור בהמתו 3) כדי שיהיה לו לחם משנה 4) משקין?	"1) מותר להציל ג' סעודות לכל תינוק ותינוק (ביה""ל ד""ה כדי) 2) התוספת שבת ותפארת ישראל וביה""ל (ד""ה כדי) ס""ל דמותר להציל מזון ג' סעודות לבהמה מפני שאסור לאכול עד שיתן מאכל לבהמתו, אכן התפארת יעקב (על משניות) והשפת אמת ס""ל דא""צ להוסיף לבהמתו יותר מהרגילה לאכול, וכן נקט חידושי הר""ן דמציל לבהמה מה שהיא צריכה ליום אחד 3) כן (ביה""ל ד""ה ובשחרית) 4) מותר להציל יין רק לג' סעודות אבל שאר משקין מותר לכל היום (ביה""ל ד""ה ובשחרית) [ובמקום שיין מצוי ושותים בו כל היום מותר להציל יותר (מ""ב לקמן סי' של""ה ס""ק ב' בשם תוספת שבת)]"	סימן שלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר חצות היום?	"חידש הב""ח אע""פ שלא אכל עדיין אינו יכול להציל אלא סעודה אחת, והפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מפקפק בו דאפי' אם עבר זמנו הוא מחויב בג' סעודות (מ""ב ס""ק ב'), וכן מבואר בערוה""ש לעיל (סי' רפ""ח סעי' ב') דיש חיוב לאכול הסעודה קודם חצות, אכן משאר הפוסקים שם מבואר דענין חצות הוי רק משום דהוי כזורק אבן לחמת והוי כאילו התענה בשבת וממילא אי טעים בה מידי מותר להתאחר אפי' לאחר חצות וכמ""ש המ""ב לעיל (סי' רפ""ח ס""ק א'), וצ""ע {ואפשר דהב""ח מיירי כשלא טעם בה מידי בבקר אבל אם טעם בה מידי מודה דמותר להתאחר הסעודה וממילא מותר להציל}"	סימן שלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כאן אמרינן דאם מתירין לו להציל יותר חיישינן שמא יכבה ואילו במת אמרינן להיפך אי לא מתירין לו להוציא המת חיישינן שמא יכבה?	"1) תוס' שבת (מ""ד ע""א) תרצו דבמת אדם בהול טפי ויבא לידי כיבוי במזיד משא""כ בדליקה בביתו (מ""ב ס""ק ג') [ולפי""ז אסור לומר לגוי להקיז דם בבהמתו כשיש בו חשש מיתה דאינו אלא ממון, ודלא כדעת המרדכי ושו""ע לעיל (סי' של""ב סעי' ד'), וכמ""ש הביה""ל שם]<br>2) בנו של הח""ח תירץ לדעת המרדכי ושו""ע דחיישינן דוקא בדליקה בבית דצריך אנשים הרבה להצילו וא""כ לעולם יש חשש שמא יחלל שבת משא""כ בבהמה להקיז בה דם הוי רק פעם אחת וליכא למיחש למידי, ושוב מצאנו חילוק זה בב""ח (ד""ה ולפעד""נ, עמ' תקכ""ה) [וה""נ מצי למימר במת דלא חיישינן שמא יחלל שבת דלאחר שיציל המת תו לא בהיל, דרק אם כוונתו להציל כל חפציו שבבית חיישינן שיכבה הדליקה] {ויש לעורר קצת למה סתם המ""ב חילוקו של תוס' הרי בביה""ל היה מצדד כחילוקו של בנו, ונראה דאפי' בנו יכול לסבור כחילוקו של תוס' דיש מעלה מיוחד במת דלעולם חיישינן שיכבה אם לא מתירין לו להוציא המת, ונפק""מ יהיה במקום הרבה מתים דצריך לעשות לעסוק הרבה בהצלה דאפ""ה מותר לצורך מתים}<br>3) הערוה""ש (סעי' ט""ו - ט""ז) ביאר הענין דאם אמרינן דאסור לו להציל כלל אז חיישינן שיבהל ויבא לידי איסור דאורייתא ומש""ה מתירין לו בהרבה אופנים, אמנם כשהוא עוסק הרבה בהצלה בהיתר אינו בהול כ""כ וממילא יבא לידי איסור דאורייתא ומש""ה אין מתירין לו יותר מג' סעודות, אבל מתירין לו לעשות מחיצה בכלי חרס שלא תעבור הדליקה דאי אסרינן זה חיישינן לבהלה, וכן צריכנו להתירו להוציא כל בגדיו כדי שלא יבהל<br>4) הערוה""ש (סעי' כ""ב) כתב עוד תירוץ ע""פ המהר""י אבוהב (וט""ז) דס""ל דמותר לטלטל מוקצה אפי' בביתו שנפלה בו הדליקה דהחמירו דוקא בדברים שאינם חשובים כ""כ אבל במת ושאר דברים החשובים חיישינן שיכבה אם אסרינן ליה"	סימן שלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש לימוד זכות להציל יותר מג' סעודות מבית שנפלה בו הדליקה?	"כתב ספר נזר ישראל בשם שלחן עצי שיטים דבזה""ז שאנו שרויין בין הגוים יש חשש סכנת נפשות אם אינו מכבה את הדליקה ולפיכך מותר להוציא כל דבר ואפי' מוקצה, ולא חיישינן שמא יכבה דהרי מותר לכבות, אכן המ""ב (ס""ק ד') מפקפק בו דיש לחוש שמא יעבור על שאר איסורים כמו הוצאה [וכן מוכח לפי הבעל התרומה (מובא לקמן סעי' י""א) דס""ל דהאיסור להוציא יותר מג' סעודות נאמר דוקא באופן שיש בו חשש הוצאה אבל לא חיישינן לאיסור כיבוי (שעה""צ ס""ק א')], ומ""מ מסיים המ""ב (וביה""ל ד""ה ויש) דאין למחות ביד המקילין דהרי הט""ז מקיל אפי' להציל מעות אע""פ שהנשמת אדם מפקפק בו"	סימן שלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחרים לבא לביתו להציל יותר מג' סעודות?	"כתב החיי""א דדוקא הבני בית אסורים להציל יותר מג' סעודות מפני שהם בהילים הרבה אבל מותר לאחרים לבא ולהציל יותר, ואפי' מוקצה (לפי הבעל התרומה בסמוך) אבל אסור להוציא לכרמלית, וביאר השעה""צ (ס""ק ב') דהא דאמרינן אומר לאחרים בואו והצילו לכם ג' סעודות היינו כשהם מצילין לעצמן אבל כשהם מצילין בשביל הבעה""ב מותר להציל יותר {אבל אינו יכול לבקש מהם להציל בשבילו דא""כ הוו כשלוחיו ואסורים להציל יותר מג' סעודות, וכמ""ש המ""ב לקמן (ס""ק כ')}"	סימן שלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מוקצה במקום הפסד?	"הבעל התרומה מקיל כמו שמצינו לעיל (סי' רס""ו) במי שהחשיך בדרך דמותר לטלטל כיסו פחות פחות מד' אמות, וה""ה אם רואה אנסים באים, אכן הטור (ורמב""ן ורשב""א) חולק עליו דדוקא במי שהחשיך מקילינן כדי שלא יבא לעבור על הוצאה דאורייתא משא""כ הכא ליכא למיחש שיוציא המעות בפני האנסים וגם אין לנו רה""ר דאורייתא [ולפי""ז מי שהחשיך בזה""ז אסור לטלטל כיסו (מג""א ס""ק ג')], וכן בדליקה ליכא למיחש שיכבה הדליקה כל זמן שלא הגיע אצלו [ועוד הכיבוי אינו איסור דאורייתא (ערוה""ש סעי' כ')], והרמב""ן ס""ל דדוקא בכיס הקילו מפני שאין אדם יכול לאבד ממון שבידו משא""כ בדליקה הוי הצלה, והר""ן (ריש פרק מי שהחשיך) ס""ל דדוקא בכיס הקילו מפני שליכא בהלה חוץ מאיסורי שבת משא""כ בדליקה ואנסים וכדומה יש בהלה אפי' בלא שבת ואז יש חשש שיבא לעבור על איסורי דאורייתא, והב""ח הכריע כבעל התרומה להקל דאם לא מתירין לו יש לחוש שמא יחפור כדי להטמינם בקרקע (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו') [והקשה מהר""י אבוהב לפי הטור למה לא חיישינן שיעבור על הוצאה לכרמלית, ותי' הב""י דהרבנן לא הקילו לעבור על איסור של דבריהם אלא היכא דיש חשש שמא יעבור על איסור דאורייתא אבל אם אין חשש שיעבור על איסור דאורייתא לא הקילו]"	סימן שלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא ממי ששכח ארנקי בחצרו דאסור לטלטלו אפי' ע""י ככר ותינוק?"	"תי' הבעל התרומה שאני התם דפשע בשכחה א""נ יכול לישב ולשמרו או ליתנו לגוי (ב""י, מג""א ס""ק ב')"	סימן שלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא הדברים לכרמלית?	"המהרי""ל הביא מהר""ש דמקיל, אבל מבואר מבעל התרומה ור""ן דאין להקל אלא לחצר מעורבת, וכן מבואר מט""ז ומג""א לעיל (סי' ש""א) דאינם מקילין אלא להוציאם כלאחר יד (מ""ב ס""ק ו', ביה""ל ד""ה דבמקום) [ואע""פ שבמת (לעיל סי' שי""א) מקילין טפי בהוצאה מבאיסור מוקצה, שאני התם דאפשר ע""י ככר ותינוק והתירו להוציאה לכרמלית משום כבוד המת דחמיר טפי מממון (ערוה""ש סעי' י""ט)]"	סימן שלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדליקה בביתו?	"רוב אחרונים (ב""ח, מג""א ס""ק א', נשמת אדם, גר""א) ס""ל דאז אפי' בעל התרומה מודה דאסור דאז חיישינן שמא יכבה, ודלא כמהר""י אבוהב (מובא בב""י) והט""ז (ס""ק ב') דס""ל דבעל התרומה מקיל אפי' כשדליקה בבית [וס""ל דאפי' הטור התיר להציל מוקצה בתוך הבית, וביאר הב""י דס""ל דדוקא כלים שאינם מוקצים ואינם חשובים כ""כ אסור להצילם בבית שנפלה בו הדליקה אבל דברים אלו שהם חשובים מותר], ומ""מ אין למחות ביד המקילין כהט""ז (שעה""צ ס""ק ג', ביה""ל ד""ה ויש), והערוה""ש (סעי' כ""ב) כתב דיש להסתפק אם יש לסמוך על דיעה זו, ואנן נהגינן כדיעה זו {ונראה דאם נפלה נר של שעוה על השלחן או רצפה וכוונתו לימנע הדליקה מותר לטלטל הנר לפי הב""ח ודעימיה אע""פ שהוא בבית שנפלה בו הדליקה דהרי ראינו לקמן (סעי' כ""ב) דמותר לפרוס עור של גדי של לחין דהוי מוקצה למנוע הדליקה אע""פ שהוא שבבית שנפלה בו הדליקה}"	סימן שלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ירדו גשמים על סחורתו המוקצה?	"אינו בהול כ""כ ואינו מותר ע""י ישראל (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ז'), והרשב""א מחמיר אפי' ע""י עכו""ם אבל קיי""ל כהרמב""ם דבהפסד גדול מותר ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק ח'), ומותר לומר לגוי כל המציל אינו מפסיד (מ""ב ס""ק ט') {הכלל הוא דאם יש חשש שיעבור על איסור דאורייתא מותר ע""י ישראל, ואם אין בו חשש זו אסור ע""י ישראל אבל יתכן דמותר ע""י עכו""ם במקום הפסד מרובה, וכל זה מבואר לעיל (סי' ש""ז סעי' י""ט), וכתב המ""ב (שם ס""ק ס""ח) דבאיסור דרבנן כגון טלטול מוקצה מותר לצוות לגוי בפירוש [וא""כ ק""ק למה כתב המ""ב כאן דרק מותר לומר כל המציל אינו מפסיד הרי מותר לצוות לו בהדיא, ואפשר דמיירי כאן באיסור דאורייתא ואפ""ה אינו בהיל הרבה אלא מעט ולהכי מקילין לו לצוות לגוי ולא לטלטל המוקצה ע""י עצמו, וצ""ע]}"	סימן שלד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הציל ג' סעודות ממין אחד האם מותר להציל מין אחר?	"מותר להציל מין אחר שעדיף ממנו [ואפי' לכתחילה מותר להציל המין גרוע תחילה] או אפי' שוה לו דמצי למימר שהוא רוצה ממין השני (שלטי גיבורים, דרכ""מ ס""ק א', מג""א ס""ק ה') {ומשמע דהערמה זו מותר לכו""ע, וצ""ב מאי שנא משאר הערמות}, אבל אסור להציל אח""כ מין שגרוע ממנו כגון אם הציל פת נקיה אסור להציל פת הדראה שאינו שייך לעשות בזה הערמה (מ""ב ס""ק י""א - י""ב)"	סימן שלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הבעה""ב הציל פת הרבה בסל גדול?"	"אפ""ה יש רשות לכל אחד מבני ביתו להציל ג' סעודות לעצמן אף שיכולים לאכול ממנו (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י'), וביאר המחה""ש דכיון שלא הותר לו להציל יותר מג' סעודות יש היכר ולא ישכח לחלל שבת, אמנם כתב הערוה""ש (סעי' כ""ג) דכל זה מיירי כשלא כוון להציל בשבילם אבל אם כוון להציל בשבילם אסור להם להוציא יותר"	סימן שלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמתענה תענית חלום?	"אפ""ה מותר לו להציל ג' סעודות משום לא פלוג (תוספת שבת, מ""ב ס""ק י')"	סימן שלד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להציל 1) בשבת 2) ביוה""כ, בשביל יום אחר?"	"1) אסור להציל אפי' ליוה""כ שחל ביום א' [או לדידן כשחל ביום ב' ולא ימצא לקנות ביום א' (מחה""ש)] דהרי אינו אוכל עד מוצאי יוה""כ ואז יכול להכין המאכל {ואין זה איסור הכנה דהרי הצילו מהפסד והוי כמו מחמה לצל אלא הוא בכלל איסור הצלה דחיישינן שמא ישכח ויבא לידי חילול שבת}, ועוד כתבו תוס' (שבת קי""ז ע""ב) דאסור להציל כדי להאכיל לתינוקות ביוה""כ (מג""א ס""ק ו') {וצ""ב, וי""ל דשבת חמירא וכמ""ש בסמוך, אבל לכאורה דבר זה תלוי מח' ר' ישמעאל ור""ע (שבת קי""ד ע""א) ואנן קיי""ל כר""ע דשניהם שוין}, וגם אסור להציל בשביל יו""ט או שבת הבאה 2) מותר להציל בשביל שבת כשחל יוה""כ בערב שבת [או לדידן כשחל ביום ה' ולא ימצא לקנות ביום ו' (מג""א ס""ק ו')] דהרי א""א להכין בשבת (מ""ב ס""ק י""ג), וגם מותר להציל בשביל מוצאי יוה""כ משום סכנה (ר""ן, מג""א ס""ק ז') [ואפ""ה בשבת לא התירו לו להציל בשביל מוצאי יוה""כ לסכנה דשאני שבת דחמירא טפי (מג""א שם, מ""ב ס""ק י""ד), והערוה""ש (סעי' כ""ד) כתב דביוה""כ הוי אורחיה דמילתא {ויש לפרש ע""פ הריטב""א דכתב דמותר רק ליום אחד}]"	סימן שלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביוה""כ שחל בשבת?"	"יש להסתפק אם מותר להציל למוצאי יוה""כ, ולכאורה לפי הריטב""א וערוה""ש מותר אבל לפי המג""א ומ""ב אסור (עי' משמר הלוי סי' מ""ד אות ו'), והחוט שני מקיל"	סימן שלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מזונות מותר להציל בשביל מי שאוכל מעט [כגון חולה וזקן] או מי שאוכל הרבה [כגון רעבתן]?	"בכולם שיעורן כבינוני [דלא חלקו חכמים השיעור (מ""ב ס""ק ט""ו) {ואפשר לפרש דוקא כאן לא חלקו דקשה לשער בשעת הבהלה אבל בשאר דוכתי אשכחן דחלקו [כגון לגבי שיעור קביעת סעודה]}]"	סימן שלד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להציל יותר 1) בכלי אחד 2) בהרבה כלים בתוך כלי אחד?	"1) כן 2) הגמ' פושט דפרש טליתו וקיפל מותר, ולפי תוס' (שבת י""ט ע""ב) היינו ע""י כלים הרבה, אכן רש""י ורוב ראשונים ס""ל דמיירי כשערבן לתוך כלי אחד אבל כשהם בכלים מחולקים אסור, וקיי""ל כרש""י דאסור בכלים מחולקים (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן שלד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש קולה להוציא ג' סעודות פעם אחר פעם?	"הבעל התרומה פי' דהשיעור ג' סעודות הוא שיעור בפעם אחת אבל מותר להוציא הרבה פעמים, אכן הר""ן השיג עליו דמשמע דדוקא מלבושים מותרים הרבה פעמים ולא אוכלים (ב""י), והבעל התרומה אינו מוזכר בפוסקים"	סימן שלד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להציל כלי תשמישו?	"מותר להציל כל הכלים שצריכים לאותן סעודות, והוסיף הביה""ל (ד""ה כלי) בשם התוספת שבת דמותר להציל כלי שתיה לצורך כל היום"	סימן שלד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה בגדים מותר ללבוש להוציא מדליקה?	"הת""ק ס""ל דמותר ללבוש כל מה שירצה, אבל ר' יוסי ס""ל דרק מותר ללבוש י""ח בגדים, וקיי""ל כת""ק דמותר ללבוש כל מה שירצה [ועי' מש""כ לעיל סי' ש""א סעי' ל""ו דלפי המחבר מותר ללבוש לרה""ר כל מה שירצה ולפי הרמ""א אינו מותר אלא דרך לבישה, ואפ""ה לדליקה הקילו ללבוש כל מה שירצה, כ""כ הגר""א לעיל (סי' ש""א ס""ק פ""ב) והערוה""ש לעיל (סי' ש""א סעי' ק""ו), אכן המג""א (כאן ס""ק י""ד) כתב דאין היתר מיוחד לדליקה אלא קמ""ל דמלבושים אינם מוגבלים בשיעור ג' סעודות אבל עדיין צריך להיות בגדר דרך לבישה ולא יעבור על איסור הוצאה, ועי' בשש""כ (פי""ח הע' ל""ב)]"	סימן שלד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים מותר להוציא מלבושים מביתו?	"פשטות המשנה משמע דר' יוסי ס""ל דיכול לחזור וללבוש ולפשוט הרבה פעמים [דלא כרש""י שם דפירש דקאי את""ק], ומבואר בברייתא דאף ר""מ ס""ל דיכול לחזור וללבשו ולפשוט, וכן פסק הטור, אבל הרמב""ם ס""ל דת""ק דמתני' אינו ר""מ דברייתא וס""ל דאינו מותר לחזור וללבוש ולפשוט ופסק כת""ק, והשו""ע סותם להקל לחזור ולפשוט ואח""כ הביא יש מי שאומר דאינו מותר אלא פעם אחת, וקיי""ל דמותר אפי' הרבה פעמים דהרמב""ם הוא דעת יחידאה (מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק י'), וביאר הט""ז (ס""ק ה') בשם הרשב""א דאינו דומה לאוכלים דמוציאן בידו על כן אינו מותר אלא פעם אחת אבל מלבושים שצריך להוציאם דרך לבישה רמי אנפשיה ומדכר, ולפיכך כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') דאסור להוציא מלבושים בידו יותר ממה שצריך לאותו יום (מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן שלד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחרים עוזרים אותו, כמה 1) אוכלים 2) מלבושים, יכולים להציל?	"1) אם אמר ""והצילו לכם"" דינם כשאר בני ביתו דמותר להציל כשיעור ג' סעודות [דלא כר""ן בשם פסקי רי""ד דס""ל דאין שיעור לאחרים (ב""י, מג""א ס""ק י')], וה""ה אם אמר ""הצילו עמי"" דהוו כשלוחים שלו ואינם מותר יותר מג' סעודות {ומבואר מביה""ל (ד""ה כיון) דאם הוא כבר הציל ג' סעודות אינם יכולים להציל בשבילו יותר}, אמנם כתב החיי""א דאם לא אמר כלום [ואפשר אפי' אם אמר ""הצילו"" סתם (ביה""ל ד""ה כיון)] מותרים להציל אפי' יותר מג' סעודות כיון שאינם בהולים כ""כ (מ""ב ס""ק כ', שעה""צ ס""ק י""א) 2) פשוט דאין שיעור דומיא דבעה""ב דיכול להציל הכל (מ""ב ס""ק כ""א)"	סימן שלד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האחרים יכולים לזכות במה שהצילו כשאמר 1) הצילו לכם 2) הצילו עמי 3) לא אמר כלום 4) הצילו?	"1) מדינא הוי הפקר ויכולים לזכות בהם [ואע""פ שמדינא דמלכותא אינו הפקר אפי' לאחר יאוש וכן נוהגין, מ""מ כיון שאמר ""הצילו לכם"" ליכא דינא דמלכותא ומנהג על זה והוי הפקר (מג""א ס""ק י""ג, מחה""ש, מ""ב ס""ק כ""ד)] 2) אינו הפקר ואינם יכולים לזכות בו 3) מרש""י משמע דאינו הפקר, והקשה עליו הר""ן להוי הפקר כזוטו של ים ויהא אסור להציל יותר מג' סעודות, ותי' המהר""י אבוהב דאינו כזוטו של ים דבאמת יכול להציל אלא שאריא רביע עליה, ותמה עליו הב""י מאי סוף כל סוף הוי כזוטו של ים, אלא ביארו האחרונים דעדיין אפשר לו להצילו ע""י גוים (ב""ח) או ע""י ישראלים אחרים (מג""א ס""ק י""א), וכן פסק המ""ב (ס""ק כ""ב) דאינו הפקר [ולפי""ז יכולים להציל הכל וכמ""ש החיי""א לעיל {והקשה האפיקי ים למה אינם מחויבים להחזירו משום השבת אבידה, והגא""י סורשר שליט""א מציע דכיון דחז""ל אמרו דאסור לו להצילו וגם אסור לעשות שליח להצילו ממילא ליכא חיוב השבת אבידה}], אבל פשוט דבאופן שא""א לאחר להצילו הוי ממש כזוטו של ים והוי הפקר (ערוה""ש סעי' כ""ז) 4) הביה""ל (ד""ה כיון) מסופק אם הוי כאילו אמר ""הצילו לכם"" והוי הפקר או דלמא הוי כאילו לא אמר כלום דאינו הפקר ואינו שלוחו"	סימן שלד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מדינא הוי הפקר, מה הדין אם רוצים להחזירו?	"כיון שכבר זכו בה {וש""מ בשבת מותר לזכות מהפקר, כן הוכיח העבודת הגרשוני, אבל הקה""י דחה דאפשר דזכה בה רק אחר שבת} יכולים להחזירם לו בשכר ואין זה שכר שבת אלא הוי כמכירה בעלמא לאחר שבת [וע""ע ברמב""ם לטעם אחר, ועי' במגיד משנה ומג""א (ס""ק י""ג) וערוה""ש (סעי' כ""ז)], אבל אם החזירם לו ואח""כ רוצה לתבוע שכרו כתב המג""א (ס""ק י""ג) בשם השלטי גיבורים דאסור משום שכר שבת (מ""ב ס""ק כ""ד) {אבל לכאורה יכולים לקבל שכר בתורת מתנה, וכן משמע מערוה""ש (סעי' כ""ז)}"	סימן שלד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הבעה""ב עשיר והמציל עני?"	"בהל' השבת האבידה (חו""מ סי' רנ""ט סעי' ה') מבואר דטוב וישר לעשות לפנים משורת הדין ולהחזיר אבידה שיש בה סימן אפי' לאחר יאוש, ועל זה כתב הרמ""א דאם הבעל האבידה עשיר והמוצא עני אין צריך לעשות לפנים משורת הדין, וכתב החוט שני (ח""ב פל""ה ס""ק ה') דה""נ ליכא לפנים משורת הדין {ונראה דהרמ""א לא כתב דליכא לפנים משורת הדין להחזירו אלא לא אמרינן עליו דטוב וישר להחזירו אבל פשוט דעדיין יש ענין לפנים משורת הדין להחזירו, וה""נ יש ענין להחזירו לחנם}"	סימן שלד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציור דזכה מהפקר ומחזירם, האם עדיף שלא לקבל שכר על זה?	"איתא בגמ' (שבת ק""כ ע""א) דמדינא מותרים לזכות בהחפצים מן ההפקר אבל יראי שמים אינם רוצים לזכות בהם מפני שבא לידם שלא ברצון הבעלים ומ""מ רוצים לקבל שכר טרחנם וזה מותר מפני שכבר זכו בהם מן ההפקר [והוי כמו מכירה] אבל החסידים לא היו נוטלים אפי' שכר טרחנם, ופירש""י דיש להם לוותר משלהם בכל מקום נדנוד עבירה דמיחזי כשכר שבת {ואפשר מפני שמתחילה לא רצו לזכות בהם וא""כ אינו מכירה כלל} (ב""י, מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן שלד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להציל לחצר שאינה מעורבת?	"תנן במתני' (שבת ק""כ ע""א) לת""ק אינו מותר להוציא אלא לחצר המעורבת ולפי בן בתירא מותר אפי' לחצר שאינה מעורבת, והרמב""ם פסק כת""ק והסמ""ג בשם ספר התרומה פסק כבן בתירא, והשו""ע פסק כהרמב""ם והרמ""א הביא שיש מקילין אפי' לחצר שאינה מעורבת, אכן ביאר הב""ח (דלא כב""י) דמבואר בספר התרומה דהוא נמי פסק כת""ק אלא דס""ל דהת""ק מודה במלבושים דמותר להוציאם לחצר שאינה מעורבת (וכ""כ ההגהות מרדכי) מפני שהוא מוציאם דרך מלבוש [ואפשר אפי' לרה""ר, ובודאי לרה""ר דידן (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק כ""ו, שעה""צ ס""ק ט""ז)], ועל זה חולק עליו הרמב""ם וס""ל דהת""ק אוסר אפי' מלבושים מפני שהוא עוסק בהצלה ושמא יבא לידי כיבוי [אבל משום הוצאה ליכא איסור כלל וכמ""ש המחבר לעיל (סי' ש""א סעי' ל""ו)], ולמעשה הב""ח מחמיר אפי' במלבושים אבל שאר האחרונים מקילין במלבושים (מ""ב ס""ק כ""ו), והוסיף הערוה""ש (סעי' כ""ט) דמבואר דהרמב""ם ג""כ התיר ללבוש בגדים לחצר שאינה מעורבת וליכא מאן דאוסר {לסיכום, אע""פ שמב""י ורמ""א משמע דיש מח' אם קיי""ל כבן בתירא דמתיר להוציא אוכלים לחצר שאינה מעורבת, למעשה מבואר מראשונים דליכא מאן דפסק כוותיה ולכו""ע אסור להוציא אוכלים לחצר שאינה מעורבת ולכו""ע מותר להוציא בגדים לחצר שאינה מעורבת [ורה""ר]}"	סימן שלד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש חילוקים ברה""י גופה?"	"הבעל התרומה ס""ל דכל האיסור להוציא יותר מג' סעודות נאמר לחצר מעורבת [דדומה קצת לרה""ר, וס""ל דאינו חשש כיבוי לחוד אלא גם גזרו משום הוצאה (מ""ב ס""ק כ""ז) א""נ כיון שהתירו לו לבית ולא לחצר אית ליה הכירא ולא אתי לכבוי (ערוה""ש סעי' ל')], אבל לבית של חבירו או לחצר שלו [שאין בו דיורים אחרים, דלא כהט""ז (ס""ק ח') דביאר משום דקרוב לו ואין בו טירחא כ""כ (שעה""צ ס""ק י""ט)] מותר להוציא יותר מג' סעודות, והטור חולק עליו [אבל פשוט להמ""ב (ס""ק כ""ח) דלכו""ע מותר להוציא מחדר לחדר בבית אחד], ולמעשה כיון שהוא מילתא דרבנן אפשר שיש לסמוך להקל (מ""ב ס""ק כ""ט) [והט""ז (ס""ק ח') ס""ל דהטור מודה בחצרו דמותר]"	סימן שלד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מצילין כתבי הקודש 1) בזמן חז""ל 2) בזמן הזה?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-078e961e1ae8f69c3319a596b1b63aa16b3bb2c2.jpg"">"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש סדר קדימות בספרים שמצילין?	"מת קודם לספרים, וספר תורה קודמת לשאר ספרים (ערוה""ש סעי' ל""ד), ותורה שבכתב קודמת לתורה שבע""פ [ואע""פ שהתורה שבע""פ מושאלים אצלו] (ספר חסידים, מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ל') {ונמצא בימות החול צריך להקדים להציל כל המזוזות ותפילין ומגילת אסתר, אבל מסתבר דא""צ לדקדק להציל החומשים הנדפסים ויכול להציל כתבים שלו תחילה, ופשוט דאם יש חשש פיקוח נפש אם אינו מציל כתבים שלו, ועוד כתב רשז""א אם כתבים שלו שוין לו יותר מחומש נכסיו אינו מחויב להציל ספרים אחרים תחילה [ונראה דזהו טעם להתיר להציל בתו קודם איש אחר דשוה לו יותר מחומש]}"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לכתוב בכתב אחר שאינו אשורית?	"המג""א (ס""ק י""ז) מאריך בזה ובתחילה כתב דדוחק לומר דכתיבת משיטה דומה לאשורית, אלא פי' דאין הכל בקיאין לכתוב אשורית (מ""ב ס""ק ל""א, שעה""צ ס""ק כ""ו)"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספרים שלנו שכתבו הגוים בלשונם?	"השלטי גיבורים מסתפק מצד האזכרות שבו ומצדד להחמיר, ותמה עליו השעה""צ (ס""ק כ""ז) דפשוט דיש עליהם קדושה שלא לישבע בהם לשקר וגם שלא למחוק אותם, ותי' דאפשר דדוקא למחוק כל הכתב פשוט שאסור אבל למחוק רק האזכרות זהו ספיקו של השלטי גיבורים ועל זה מצדד להחמיר, אבל המג""א (ס""ק י""ז) מסתפק אם טעונים גניזה דכל ההיתר לכתוב ספרים הוי משום עת לעשות לה' ומי התיר להם לכתוב ספרים אלו (מ""ב ס""ק ל""א) {וצ""ב דאפי' אם לא ניתנו ליכתב תיפוק ליה דצריכין גניזה מחמת האזכרות}, ואח""כ הביא המג""א שהבאר שבע ס""ל דמותר ללמוד נביאים וכתובים עם הגוים שיראו בנחמות ישראל [וא""כ הוי קצת עת לעשות להם (מחה""ש)], אבל השל""ה אוסר. ואם רק נדפסו ע""י גוים פשוט דיש להם דין קדושת ספרים (שבות יעקב ח""א סי' ט""ו, שע""ת ס""ק י""ג), אמנם אם נדפסו לכוונה אחרת אף בחול אין מצילין (ערוה""ש סעי' ל""ד), ועי' מנח""י (ח""א סי' י""ז ס""ק ט' - י""ב) ואג""מ (יו""ד ח""א סי' קע""ב וח""ב סי' קל""ז) לגבי ספרים של מינים וכופרים."	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה המציאו כתב משיט""א?"	"תשובת הרמ""א (סי' ל""ד) כתב כדי לכתוב תורה שבעל פה דדוקא בכתב אשורית לא ניתנו ליכתב, והב""י (סי' רפ""ג) כתב מפני שאינו נכון לכתוב בכתב אשורית דברים של חול (מג""א ס""ק י""ז, רמ""א יו""ד ס""ס רפ""ד)"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בתנ""ך בלשה""ק אבל אינו כתוב בדיו וקלף?"	"המג""א (ס""ק י""ח) ס""ל דבזה ליכא עת לעשות לה' דבקל יכול לכתוב בספר ודיו ואין לקרות בהם, ואפ""ה מצילין אותם מן הדליקה וגם הם טעונים גניזה ואסור להניחם במקום הפקר [מפני האזכרות שבו (מ""ב ס""ק ל""ט] (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במטבע ברכות שטבעו חז""ל?"	"ג""כ הותרו לכתוב בזמנינו ולפיכך מצילין אותם מן הדליקה ומכל מקום התורפה (מ""ב ס""ק ל""ג) [ותמה השעה""צ (ס""ק ל') הרי מבואר בגמ' דלרב הונא דס""ל דאין מצילין אותם מפני שאינן ניתנו לכתוב אפ""ה מודה דצריכים גניזה וא""כ למה תלה השו""ע הצלתם מבזיון מפני שניתנו לקרות, ותי' חכם אחד דקיי""ל כרבי דס""ל דאם אינם ניתנו לקרות יכול להניחם במקום תורפה ועל זה אמרינן דכיון דבזה""ז דניתנו לקרות ממילא מצילין אותם אפי' ממקום התורפה], והקשה השיטה להר""ן (שבת קט""ו ע""ב) תיפוק ליה משום האזכרות, ותי' דהכא מיירי כשכתוב השם ביודי""ן ולא בשם הוי""ה א""נ אפי' בשם הוי""ה אין מצילין מחמת האזכרות דלא נכתבו בקדושה כראוי לו, ונפק""מ בין הפירושים אם טופס ברכות בלא אזכרות טעונין גניזה, והאג""מ (יו""ד ח""ב סי' קל""ה) ס""ל כפירוש ראשון של הר""ן ואפי' בלא שם הוי""ה טעונין גניזה"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספר תורה שבלה?	"אם נשאר בו פ""ה אותיות של תיבות [ואפי' יגר שהדותא] או יש בה אזכרות מצילין אותו מן הדליקה, ומ""מ בכל אופן צריך גניזה דלא גרע ממקק (מ""ב ס""ק ל""ז, שעה""צ ס""ק ל""ה) {ונראה דבזה""ז אפי' אם אין בה פ""ה אותיות מצילין אותה אם יש בה ג' תיבות כסדרן}"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתוב בכתב שאין העם מבינים?	"הרמב""ן מחמיר שלא לכתוב ספרים בלשון אחר, אבל הר""ן חולק עליו והתיר כל זמן שהעם מבינים (ב""י), אבל אם העם אינם מבינים אסור (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ה), וכעין זה כתב החת""ס (או""ח סי' ר""ח) דאסור להוציא ספר לאור אם אין כוונת המחבר לשם שמים, אכן השלחן שלמה (ס""ק ח') הביא חולקים שסוברים שכבר נפקע האיסור לגמרי, ואפשר דזהו פשט שכותבים ספרים בכתב רש""י שמא אין הכוונת המחבר לשם שמים, וכמו שהביא המג""א (ס""ק י""ז) בשם התשובת הרמ""א דהמציאו כתב משיט""א לכתוב דברים שבע""פ."	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם העם מבינים לשה""ק?"	"חידש הר""ן בשם הראב""ד דאם מבינים לשה""ק אינו מותר לכתוב תנ""ך בשאר לשונות (מ""ב ס""ק ל""ה, שעה""צ ס""ק ל""ב), אמנם אם כתובים לאנשים שאינם מבינים לשה""ק פשוט דכל ישראל יכולים להצילם מדליקה כיון שהם ניתנים לקרות לאלו שצריכים להם (ביה""ל ד""ה בקיאים), אבל החזו""א (או""ח סי' ס' ס""ק י""ד) מקיל לדידן דקורין בספרים הנדפסים וחשיב כקורא בע""פ ומותר לקרות בכל לשון לכתחילה וממילא מצילין אותם ג""כ"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שמבין לשה""ק האם מותר לו ללמוד בשאר לשונות?"	"כתב הביה""ל (ד""ה בקיאים) אע""פ שמותר ללמוד תורה שבע""פ בשאר לשונות מ""מ תורה שבכתב מבואר מהר""ן בשם הראב""ד דצריך ללמוד בלשה""ק דוקא [והא דמשמע בגמ' ברכות דמותר ללמוד תורה בכל לשון אע""פ שהוא מבין לשה""ק י""ל דלא היה פשוט להגמ' אם התורה נקראת בשאר לשונות או לא ולפיכך צידד הראב""ד למילף ממגילה דמותר דוקא למי שאינו מבין לשה""ק א""נ הגמ' בברכות מיירי במי שקורא פסוקים בע""פ ואז מותר בכל לשון אבל אם קורא תורה מתוך הכתב והוא מבין לשה""ק צריך ללמוד בלשה""ק]"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגר לכתוב להעתיק החומש בלשון שלהם?	"כתב הראבי""ה דאסור, וביאר המג""א (ס""ק י""ז) דאפשר דס""ל דלא הוי עת לעשות לה' אלא בדבר שכולם שוין"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההיתר לכתוב החומש בשאר לשונות, האם זה מותר מדינא כמו גיפטית לגיפטיים או מותר משום עת לעשות לה'?	"כן הקשה המג""א (ס""ק י""ז, ע""פ המחה""ש) דמבואר בר""ן דכמו שהתירו לכתוב מגילה בגיפטית לגיפטיים כך התירו בכל ספרים, ומשמע שהוא מדינא, וא""כ למה כתב השו""ע דהאידנא מותר לכתוב ספרים בכל לשון, וצ""ע [ואין לומר דמדינא מותר לכתוב רק אם אינם מבינים לשה""ק והם הוסיפו היתר לכתוב אפי' כשהם מבינים, דא""כ מהו העת לעשות לה' בזה הרי הם מבינים לשה""ק]"	סימן שלד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במגילת אסתר?	"כתב המרדכי דכיון שאין בו אזכרות אין מצילין אותה אלא אם כתובה כמשפטה אשורית על קלף בדיו, וסתימת לשון המחבר משמע דס""ל דה""ה בזה""ז צריך כל תנאים אלו, והקשה המג""א (ס""ק י""ח) דהיינו בזמנם אבל בזה""ז דאמרינן עת לעשות לה' א""צ כל זה, אלא ביאר המג""א דהמרדכי מיירי בזמנם אבל אה""נ בזה""ז א""צ אשורית [דאין הכל בקיאים באשורית, וגם אינם מבינים לשה""ק] וקלף [דאין סיפק בידו לקנות קלף] אבל עדיין צריך דיו דבקל יכול לקנות דיו ואינו מותר לכתוב בסם וסיקרא וממילא אין מצילין אותו נמי, והא דכתב המחבר לעיל (סעי' י""ב) דבזה""ז מותר לכתוב אסם וסיקרא היינו בכתובים בשאר לשונות אבל אם כתוב בלשה""ק צריך דיו (מ""ב ס""ק ל""ט), אכן הא""ר חולק על המג""א וס""ל דמאחר שיש היתר עת לעשות לה' מותר אפי' בסם וסיקרא וממילא מותר לכתוב ולהציל מגילה אפי' אם כתובה בסם וסיקרא (שעה""צ ס""ק ל""ז) {ונראה דפליגי אם ההיתר עת לעשות לה' הוי כמו הותרה וא""צ לדקדק בכל ציור או הוי כמו דחויה ואינו מותר אלא אם באמת הוא עת לעשות לה'} {והשעה""צ (שם) מציע דהמג""א מודה דאם כתובה על נייר א""צ לדקדק לכתוב בדיו, ולענ""ד אינו משמע כן ממג""א דכתב דאין סיפק בידו לקנות קלף ואפ""ה כתב דצריך לכתוב בדיו, וצ""ע} "	סימן שלד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר ספרים?	"המג""א (ס""ק י""ח) ס""ל דצריך דיו לכל כ""ד ספרי תנ""ך אבל בשאר ספרים מודה דא""צ דיו (מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן שלד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב פסוקים בקמיעים? 	"מבואר בגמ' גיטין (ס' ע""א) דמדינא אסור לכתוב פסוקים [אפי' באשורית וקלף ודיו] אלא ספר שלימה, אבל משום עת לעשות לה' התירו, ולפיכך כתב הרשב""א דאין צורך לכתוב פסוקים בקמיעים וממילא אסור לכתוב בו פסוקים ואין מצילין אותם, אבל הטור חולק עליו וס""ל דכיון דיש רשות לכתוב בברכות ה""ה קמיעות {ויש לפרש דפליגי אם עת לעשות לה' הוי כמו הותרה או דחויה}, והאחרונים פוסקים כהרשב""א דאסור לכתוב ולהציל [והיינו אפי' לחצר מעורבת (שעה""צ ס""ק ל""ט)] (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק מ""ב), מ""מ אם יש בו אזכרות מצילין (פמ""ג א""א ס""ק י""ט, מ""ב שם)"	סימן שלד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שיש בו סכנה?	"כתב המ""ב (ס""ק מ""א) בשם הפמ""ג (מש""ז ס""ק י""ב) שמצילין אותו דרך מלבוש {וצ""ע דאם הוא חולה שיש בו סכנה למה צריך להוציאו דוקא דרך מלבוש, ואמנם כשנעיין בפמ""ג בפנים אינו מוכח דקאי על חולה שיש בו סכנה, ומתמיה ספר פרי הגן על המ""ב (מ""ב עו""ה הע' קנ""ה), והא דכתב המ""ב לעיל (סי' ש""א ס""ק פ""ח) דצריך להוציא קמיע דרך מלבוש היינו בחולה שאין בו סכנה, אמנם שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א ליישב המ""ב כיון שהוא רפואה סגולי אינו יכול לחלל עליו את השבת}"	סימן שלד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסוקי דרחמי?	"הרמב""ן ס""ל דאסור לכתוב אותם ולפיכך אסור להצילם, אבל הר""ן חולק עליו (ב""י)"	סימן שלד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מותר להציל ביחד עם הספרים?	מותר להציל התיק עמהם, וגם המעות שבתוכו	סימן שלד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הספר התרומה דמקיל להציל מוקצה במקום דליקה, מהו החידוש דמותר להציל המעות?	"תי' המ""ב (ס""ק מ""ג) דקמ""ל דמותר להוציאם אפי' לחצר שאינה מעורבת וא""צ לנערם דילמא אדהכי והכי נפלה דליקה על הספר גופא, ועוד תי' ר""י באק דקמ""ל דמותר להציל המעות אפי' באותה בית דהספר התרומה לא התיר אלא לטלטל מוקצה בבית שסמוך לדליקה (וכ""כ ערוה""ש סעי' ל""ו)"	סימן שלד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנער המעות שאצל התפילין כשמציל את התפילין?	"לא מיבעי דא""צ לנער באופן שהיו שם מבעוד יום דבעלמא אינו בסיס אלא שיש דין ניעור לכתחילה והכא אמרינן דא""צ לנער כדי שלא יפסיד התפילין, אלא אפי' אם הניח התפילין בתוך הארנקי באמצע השבת קודם שנפלה בו הדליקה א""צ לנער את המעות דלצורך הצלת התפילין התירו לטלטל מוקצה (כך מבואר ממג""א ס""ק כ' ומ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן שלד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שנפלה בו דליקה האם מותר ליתן התפילין אצל הארנקי כדי להציל מעותיו?	"הב""י משמע דאפשר לפרש הטור דמותר לעשות הכי, וכן נקט הגר""א [דהגמ' דכתב דשדי המעות היינו דיחוי בעלמא ובאמת א""צ לנער המעות], אבל כתבו הט""ז (ס""ק י""ג) ומג""א (ס""ק כ') דפשוט דזה אסור דלא התירו לטלטל מוקצה אגב הספרים (מ""ב ס""ק מ""ה) {אולם נראה דלפי המקילין להציל מעות ע""י ככר ותינוק נמי ס""ל דמותר להציל המעות ע""י תפילין}"	סימן שלד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש טבעת אצל המעות?	"מבואר בטור וב""י דכיון שהמעות שוות יותר מהטבעת אסור, ונראה לפרש דאינו מותר לטלטל מוקצה להצילו, אמנם אם הטבעת שוה יותר מהמעות וגם היה שם מבעוד יום וממילא אינו בסיס רק יש דין דצריך לנערו לכתחילה, בזה יש להקל דא""צ לנער המעות להפסידם [כן מבואר ממ""ב לעיל (סי' רע""ז ס""ק י""ח) בשם הפמ""ג, וכן בשעה""צ לעיל (סי' ש""ט ס""ק י""ז) דא""צ לנער אם יתקלקל המוקצה, ודלא כרע""א (ס""ס ש""י)]"	סימן שלד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נתחדש בהיתר לטלטל המעות אגב התפילין?	"כתב המג""א (ס""ק י""ט) דעכשיו מותר להוציאו אפי' לחצר שאינה מעורבת, ועוד כתב הט""ז (ס""ק י""ג) דעכשיו מותר להציל המעות אפי' בבית שבו הדליקה {וצ""ע מש""כ המג""א ומ""ב (ס""ק מ""ו) דפשוט דיכול להוציאו לרה""י ע""י ככר ותינוק, הרי כפשוטו זהו דוקא בבית שקרוב למקום הדליקה ולא במקום דליקה ממש}"	סימן שלד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להציל מעות ע""י ככר ותינוק?"	"הסמ""ג ס""ל דכי היכי דהתירו כו""ת למת כך התירו בדליקה, ודוקא לחצר מעורבת, וכתב המג""א (ס""ק כ""א) דזהו מלבד ההיתר דספר התרומה לעיל (סעי' ב') דהתיר לטלטל כל מוקצה מפני הדליקה (מ""ב ס""ק מ""ז) {ונראה דכל זה מיירי בבית שקרוב לדליקה אבל לא בבית שנפלה בו הדליקה, וכתב הערוה""ש (סעי' ל""ז) דלפי המהר""י אבוהב דהיה מקיל לטלטל מעות שהם דברים חשובים אפי' בבית שנפלה בו הדליקה תו לא צריך ההיתר דככר ותינוק, ודוחק לומר דזהו כוונת המג""א ומ""ב דהם דחו שיטה זו וכמ""ש השעה""צ לעיל (ס""ק ג') וביה""ל (סעי' ב' ד""ה ויש)}"	סימן שלד סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה מקום מותר להוציא ספרים?	"לפי הת""ק מותר להוציאם למבוי שאינו מפולש, ולפי בן בתירא אפי' למבוי מפולש, ההגהות מרדכי מקיל כבן בתירא אבל הרמב""ם ושאר הפוסקים ס""ל כת""ק דדוקא למבוי שאינו מפולש, דהיינו ג' מחיצות ולחי אחד, וכ""ש שמותר להוציא לחצר שאינה מעורבת, אבל אסור להוציא למבוי שאין בו שום לחי דהו""ל ככרמלית ואסור (מ""ב ס""ק מ""ח) [אמנם, התוספת שבת מקיל בזמנינו ע""פ הפוסקים לעיל (סי' ש""ג סעי' י""ח) דס""ל דבזה""ז הכל דינו כחצר שאינה מעורבת, ואפ""ה אסור להוציא למבוי מפולש דהוי דרך הוצאה גמורה (שעה""צ ס""ק מ""ג)]"	סימן שלד סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לומר לגוי להציל ספרים דרך רה""ר?"	"כן, אע""פ שלא קיי""ל כר""ש דס""ל אין שבות עומד בפני כתבי הקודש היינו שבות ע""י ישראל אבל שבות ע""י גוי מותר (ב""י)"	סימן שלד סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגמרות ושאר ספרים?	"הכל מותר ע""י גוי (פמ""ג א""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק מ""ט)"	סימן שלד סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהצלה משאר דברים המאבדים?	דינו כהצלה מן דליקה	סימן שלד סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצילין גליונות מן הדליקה?	"הוא איבעיא דלא איפשיטא בגמ' (שבת קט""ז ע""א) וכתבו הפוסקים דאין מצילין, וביאר הר""ן דפשטא דברייתא משמע דאין להם קדושה א""נ כיון דלא איפשיטא שב ואל תעשה עדיף"	סימן שלד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה א""צ להציל הגליונות מחמת הספר גופא?"	"מיירי כגון שנחתכו מן הספר א""נ שנמחק הספר ולא נשאר פ""ה אותיות [ופשוט להגמ' שהקלף שתחת הכתב אין בו קדושה לאחר שנמחק הכתב (שעה""צ ס""ק מ""ד)]"	סימן שלד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגליונות הספרים בזמנינו?	"המג""א (ס""ק כ""ד) הביא תשובת מהר""ם דיש חרם שלא לקצץ גליון הספר אפי' לכתוב עליו [דברי תורה] {ויש לעיין אם שייך חרם זה בזמנינו, ומערוה""ש (סעי' ל""ח) משמע דשייך דוקא על ישנים ולא על חדשים, ולכאורה ה""ה דלא שייך החרם אי אמרינן לב ב""ד מתנה עליהם}, והמשאת בנימין (סי' ק') מלמד זכות על מנהג העולם להקל בזה ובתחילה כתב דלא נתקדש אלא גליונות שהם צורך הספר, ואח""כ כתב עוד לימוד זכות דהוי כאילו התנו מתחילה עליהם וא""כ ודאי אין להם קדושה, אבל האגודה (מס' סופרים פ""ה) כתב דזהו דוקא בחדשים אבל בישנים אסור, וביאר המחה""ש דמאחר שכבר חתכם פעם אחת ליכא לב ב""ד מתנה עליהם שלא לחתכם עוד הפעם ולפיכך ישנים אסורים, אבל כתב דבזמנינו חותכים אף ישנים וצריך לומר דלב ב""ד מתנה על כל פעם שיצטרך לחתוך שלא יהיה בו קדושה [וצריך ליזהר שלא ידבקו בו שום תיבות או אזכרות], והפמ""ג (א""א ס""ק כ""ד, ומובא במ""ב ס""ק נ') הוסיף דמלבד הסברא דלב ב""ד מתנה עליהם יש עוד טעם להקל בחדשים מפני הזמנה לאו מילתא היא [וצ""ב דהרי מאחר שכתב עליו הרי הוא מעשה ולא הזמנה לחוד, וצ""ל דהיינו לגבי נייר שתחת הכתב אבל לגבי הגליונות לא נתקדשו עד שהוא משתמש בהספר, וחידוש הוא (מ""ב עו""ה)], ואפי' בפמ""ג משמע דאם יהיה לב ב""ד מתנה אפי' בישנים מהני, וכ""כ הא""ר (מובא בשעה""צ ס""ק מ""ה) דמהני תנאי אפי' בישנים, ויש להוסיף דלפי צד אחד בהר""ן פשוט לנו דאין לגליונות קדושה {ונמצא יש מקום להקל בגליונות כל זמן שהוא דבר רגיל להשתמש בהם לחול דהוי כאילו התנה עליהם מתחילה, וזהו אפי' בישנים שלמד בהם [א' דיש צד בר""ן דלמסקנא אין בהם קדושה, ב' יש סברא במשאת בנימין דאם אין צריך לגליונות אין בהם קדושה, ג' לב ב""ד מתנה עליהם, ד' דפוס אינו כתיבה], וממילא יש להקל ב-binding ספרים שלא להקפיד על הפסולת מהספרים אפי' בישנים דידוע שהם עומדים לכריכה, ובחדשים יש עוד סברא להקל דהזמנה לאו מילתא היא}"	סימן שלד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב דברי חול על דפי דברי תורה?	"{כיון דהעיקר סברא להתיר הוא לב ב""ד מתנה עליהם יש לעיין אם יש כאן הסברא, ומסתברא דאם דרכו בכך הוי כאילו התנו ומותר, וה""ה לחתוך חתיכה ממנו [ונראה החרם שלא לחתוך היה דוקא בספרים ולא בדפי תורה וכדומה], וצ""ע}"	סימן שלד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספרים שכתבו 1) ודאי מין 2) ספק מין?	"1) במין שאדוק בע""ז אפי' בחול שורפין אותם עם האזכרות 2) כתב רע""א דבחול צריך גניזה אבל בשבת אסור לטלטלה ולהצילה"	סימן שלד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במטבעות שיש עליהם שם בן ד'?	"הב""ח ס""ל שהם נכתבו לשם ע""ז ויש להתיכם מיד שלא יהיה שום זכרון למעשיהם, והבאה""ט (ס""ק י""ז) הביא מהר""ר יהודה מילר דהיה נסתפק בזה, והחו""י (סי' ט""ז) התיר להתיכם מפני שנטבעו להוציאם והוי ליה כאילו נכתבו בפירוש לשם חול [אבל אם נטבעו בקדושה אסור דדפוס הוי כמו כתיבה (פמ""ג מש""ז ס""ק ט""ז)], וביאר המחה""ש דהב""ח מיירי כשנטבעו ע""י אומן פרטי ולהכי הוי לשם ע""ז משא""כ החו""י מיירי כשנטבעו ע""י המלכות ואינם לשם ע""ז אלא לשם חול (מ""ב ס""ק נ""ב)"	סימן שלד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במטבעות ושטרות שכתובים In God We Trust?	"{עי' מש""כ לעיל סי' פ""ה לגבי שם השם בלשון לע""ז דאין איסור מחיקה אבל יש איסור בזיון, אבל כאן מסתבר לומר דמותר אפי' לבזותו כמ""ש החו""י דנטבעו להוציאם ולשם חול, ואפי' את""ל דמתחילה כוונו לקדושה מ""מ לאחר מאות השנים קשה לומר אדעתא דראשונה עושין, ובפרט דהוא נעשה ע""י מכונה, ועוד שמעתי דאסור להם לכתוב על כסף ציבורי ענין של דת משום הבדל בין דת וחוקות הארץ, וא""כ מסתבר דאין בו שום קדושה.}"	סימן שלד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן צדקה בתוך הארון קודש?	"כתב הט""ז (ס""ק ט""ז) שאסור מפני שיש בהם שם טומאה, ועוד אסור להשים דבר של חול בתוך הארון (מ""ב ס""ק נ""ב)"	סימן שלד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תיבה שאחז בה אור, האם מותר 1) לפרוס עור של גדי מצד שני 2) לעשות מחיצה של כלים מלאים מים כנגדו?	"1) מותר אפי' בלחין, ואע""פ שמבואר לעיל (סי' ש""ח סעי' כ""ה) דעור בהמה דקה הוי מוקצה כשהיא לחה מ""מ מותר דקיי""ל כספר התרומה דמותר לטלטל מוקצה כשהוא בהול להציל (שו""ע לעיל סעי' ב' ומ""ב ס""ק ו', וכ""כ תוס' זבחים צ""ד ע""א) {ואע""פ דהתם מיירי דוקא בבית שאין בו דליקה היינו כשהוא רוצה להציל הדברים המוקצים אבל כאן מיירי כשהוא מטלטל המוקצה לצמצם השריפה זה מותר אפי' בבית שנפלה בו הדליקה} (מ""ב ס""ק נ""ג) 2) ר' יוסי ס""ל דגרם כיבוי אסור אבל אנן קיי""ל כשמעון בן ננס דגרם כיבוי מותר, ואפי' כלים שודאי יתבקעו ואפי' אם מכוין לכך (ביה""ל ד""ה שודאי) {ונראה דמותר אפי' בכלי פלסטיק אע""פ שהוא גרם מבעיר, ודלא כאור לציון (ח""ב פמ""ג אות ו')}"	סימן שלד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גרם כיבוי מותר שלא במקום הפסד?	"הדרכ""מ (ס""ק ה') הביא המרדכי דאפי' ביו""ט אינו מותר לגרום כיבוי אלא במקום הפסד, וכן פסק הרמ""א לגבי שבת [אבל לגבי יו""ט, כתב המ""ב לקמן (סי' תקי""ד ס""ק כ""ה, ושעה""צ שם ס""ק ל""א) דגרם כיבוי מותר ביו""ט, ודלא כמרדכי], ולפי המג""א לקמן (סי' תקי""ד) היינו דוקא בגרם ע""י כלים של מים אבל ע""י העור גדי אינו נחשב כגרם כיבוי ומותר אפי' שלא במקום הפסד, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ל""ט), אבל רע""א חולק עליהם וס""ל דהרמ""א קאי גם ארישא וס""ל דזהו נמי נחשב כגרם כיבוי ואינו מותר אלא במקום הפסד"	סימן שלד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרם מלאכה דאורייתא?	"כתב הביה""ל (ד""ה דגרם) דאין חילוק בין גרם איסור דרבנן לגרם איסור דאורייתא, שניהם מותרים רק במקום הפסד [אמנם, זהו דוקא במלאכה שאצל""ג דהוא איסור דרבנן שיש בו דררא דאורייתא אבל איסור דרבנן גרידא כגון ביטול כלי מהיכנו מותר בגרמא (מחה""ש לעיל סי' רס""ה) {ולפי""ז מותר לגרום לכבות גחלת של מתכת דאינו מלאכה שאצל""ג}]"	סימן שלד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דבר שנעשה בשהוי זמן לעולם נחשב גרמא?	"{לא, הכל תלוי אם כלה כח שלו אבל אם נמשך כח שלו הוי כחץ שלו והוי מעשה אפי' לאחר כמה זמן. ועוד יש להביא הביה""ל לעיל (סי' רנ""ב סעי' ה' ד""ה להשמעת) דכל דבר הרגיל כגון בישול וצידה הוי מעשה בידים אע""פ שנעשה לאחר זמן דזהו צורת המעשה, ועי' בפסק""ת (הע' 75), ועי' מש""כ לקמן סי' תק""ב סעי' ב'}"	סימן שלד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח ולסגור תנור בשבת?	"נראה לפרש דיש כאן ב' נדונים, א' ספק פס""ר שיבעיר התנור, ב' הוא גרם מבעיר. והנה, לגבי הספק פס""ר עי' מש""כ לעיל סי' שט""ז סעי' ג' דמשמע מביה""ל שם דיש מקום להחמיר בספק פס""ר באיסור דאורייתא ועל כן יש מחמירים לפתוח התנור בשינוי, אבל נלענ""ד דהוי פס""ר דלא אכפת ליה דהרי לא אכפת ליה אם יבעיר התנור מיד או בעוד דקה אחת וא""כ א""צ שינוי [וכן מצינו בתוס' (שבת מ""א ע""ב, סד""ה מיחם) שהחותה בגחלים לר""ש אינו נהנה בהבערה זו דבלא הבערה יתחמם והוי מלאכה שאצל""ג]. ולגבי הגרם מבעיר י""ל דלא אכפת ליה אם יבעיר מיד או לא ויש לצרף שיטת הערוך דבפס""ר דלנ""ל [אע""פ שלפי תוס' הוי כמו מלאכה שאצל""ג] ומותר לעשות גרם מבעיר על זה, וכן מבואר לקמן (סי' שנ""ה) דמותר לעשות גרם הוצאה מרה""י לרה""ר בדלא ניחא ליה. ולגבי סגירת התנור אע""פ שכבר הובער ועכשיו הוי גרם כיבוי דניחא ליה מ""מ הוי גחלת של מתכת דאין עיקרו מן התורה ומותר בגרמא וכמ""ש המחה""ש (לעיל סי' רס""ה)"	סימן שלד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשנות -pins בשעון שבת, 1) מצד איסור גרם מבעיר וכיבוי 2) מצד איסור מוקצה?	"1) על פי הכללים הנ""ל נמצאת דמותר לגום כיבוי בגחלת של מתכת, ולגבי גרם מבעיר אסור אם יש אש כגון incandescent or fluorescent אבל led יהיה מותר 2) אם נחשב ככלי שמלאכתו לאיסור יהא מותר לצורך גופו, ורשז""א (מנחת שלמה סי' י""ג) כתב דהוו כלי שמלאכתו להיתר דיכול להשתמש בהם לגרם מבעיר וכיבוי, אבל האג""מ (יו""ד ח""ג סי' מ""ז אות ד') ס""ל דיש עליהם דין מוקצה, ומשמע דס""ל דאסורים אפי' לצורך גופו ומקומו {ואפשר דס""ל דלגרום מבעיר וכיבוי אינו נחשב כהשתמשות של היתר וא""כ אין להם שום השתמשות של היתר}, ולפי""ז צריך לטלטלם בגופו"	סימן שלד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טליתו אחז בה אור?	"הב""י ס""ל דיש בזה מח' בין הטור ושאר ראשונים, הטור ס""ל דאסור לעשות פעולה בכוונה לכבותה אע""פ שאינו פס""ר דהרי אסור לכוון לכבות, אבל שאר ראשונים מקילין לעשות פעולה שאינו פס""ר לכבותה דהוי כיבוי כלאחר יד ולא גזרו ביה רבנן במקום הפסד {וגם הוי מלאכה שאצל""ג}, והט""ז (ס""ק י""ז) ביאר דליכא מח' ביניהם אלא לכו""ע אסור לכוין לכבות את הדליקה אלא יכול לפשוט הבגד כדי שלא יוסיף הדליקה, אבל העיקר כמו שכתב המג""א (ס""ק כ""ה) בשם הב""ח דלכו""ע מותר לכוין לכבות את הדליקה כל זמן שאינו מנענע אנה ואנה כדי שיכבה אלא מתכסה בה כדרכה, ומבואר בגמ' דזה מותר אפי' למ""ד גרם כיבוי אסור, וה""ה בס""ת שאחז בה אור שפושט וקורא בה ואם כבתה כבתה (מ""ב ס""ק נ""ה, שעה""צ ס""ק מ""ו)"	סימן שלד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכפות קערה על הנר שלא יאחוז הקורה?	"כן (רמ""א), עי' לעיל סי' רע""ז"	סימן שלד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזלף מים למעלה מן האש?	"כתב רשז""א (מנח""ש ח""ב סי' ל""א שאלה ב' אות ב') דכי היכי דראינו ברציחה דנחשב כגרמא אם זורק אבן למעלה ונופל במקומו ולא לצדדין ה""ה בכיבוי"	סימן שלד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגד שאחז בה אור, האם מותר לשפוך עליו משקין בצד השני?	"הרי""ף ס""ל דיש כאן מח' הסוגיות ופסק דאסור [מדרבנן (שעה""צ ס""ק מ""ז)] דהוי מקרב הכיבוי מפני שהמים בעין [ורק מותר ע""י כלים מלאים מים], והרשב""ם ס""ל דמותר ע""י שאר משקין חוץ ממים משום שרייתו זהו כיבוסו, והרמב""ם מקיל אפי' במים בבגד נקי, והכריע השו""ע כשיטת הרשב""ם, ועי' ביה""ל לעיל (סי' ש""ב סעי' ט' ד""ה שיש), ויש עצה ליתן מים עליו דרך לכלוך כגון לנגב ידיו בו (שש""כ פמ""א הע' נ""ד)"	סימן שלד סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מהו הסדר הדברים בקיצור אם נפלה לו דליקה בשבת ואין בו חשש פיקוח נפש?	"{מותר לטלטל הנר בידים דלית בה איסור מוקצה [וגם הוא גרף של רעי (פסק""ת אות ו')] ולהביאו למקום אחר, ואם זה א""א עדיף להקיפה בכלים מלאים מים, ואם זה א""א מותר לשפוך מים צבועים סביבה, ובשעת הדחק אפי' מים צלולים על בגד נקי, ויש היתר ממנח""ש לזלף המים למעלה, ונראה דלעולם מותר לצוות לגוי בהדיא מפני המזוזות (וכ""כ שש""כ פ""ל הע' נ""ב)}"	סימן שלד סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בא 1) גוי 2) קטן 3) גוי קטן, לכבות?	"1) א""צ למחות דאדעתא דנפשיה קעביד ופירש""י שהוא יודע שישלם לו כסף, ואפי' בעבד שמושכר לו לזמן (ב""י, מג""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק ס""א - ס""ב), ומ""מ מבואר במשנה דאסור לזרז לו לומר ""כבה"" (מ""ב ס""ק ס""ג, שעה""צ ס""ק נ') 2) אפי' בקטן שלא הגיע לחינוך [ר""ל אין לו הבנה כשאומר לו דבר זה אסור] (מ""ב ס""ק ס""ד) צריך למחות כיון שהוא עושה אדעתא דגדול דאין לו שיקול הדעת (מג""א ס""ק כ""ט, מ""ב ס""ק ס""ה), ובתחילה פי' הב""י דוקא כשאביו בפניו ויודע שנוח לאביו, אבל אח""כ מדייק מסתימת הרי""ף ורא""ש דכל קטן המכבה את הדליקה ודאי עושה על דעת אביו אפי' אם אינו בפניו, וכתב השעה""צ (ס""ק נ""ד) דאם הוא בנו יש חיוב מחאה מן התורה ואם אינו בנו מחויב מדרבנן למחות [וע""ע בביה""ל לעיל (סי' רס""ו סעי' ה' ד""ה יתננו) בשם הפמ""ג דמשמע דחיוב מחאה על בנו הוי רק מדרבנן [וגם משמע דרק אסרו כשבנו הגיע לחינוך והיינו דהקילו למי שהחשיך דמותר ליתן לבנו שלא הגיע לחינוך אע""פ שהוא עושה על דעת אביו], ועי' שבט הלוי (ח""ז סי' ק""ד) דהביא מח' אחרונים אם הוא איסור דאורייתא או דרבנן, ועי' בריטב""א ביבמות (קי""ד ע""א) דכתב דאם עושה אדעת הגדול הוי כאילו מאכילו בידים, ולפי""ז אפי' אם אינו בנו יהא אסור מדאורייתא, ולא קיי""ל כוותיה], ובדיעבד אסור ליהנות ממעשה קטן העושה בשביל גדול עד מוצש""ק בכדי שיעשו (ביה""ל לעיל סי' שכ""ה סעי' י' ד""ה א""י) 3) {לכאורה דינו כקטן וצריך למחות דאדעתא דגדול קעביד, וכ""כ שלחן שלמה (ס""ק י""ט)}"	סימן שלד סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בא גוי להדליק נר בשביל ישראל?	"כיון שישראל נהנה ממנו לא אמרינן דאדעתא דנפשיה קעביד ויש לו חיוב מחאה [ואפי' אם דעתו לצאת מיד] (מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק ס""א, מ""ב לעיל סי' רע""ו ס""ק י""א)"	סימן שלד סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אינו יכול להקל בקטן כיון שכיבוי הוא מלאכה שאצל""ג?"	"אע""פ שהרשב""א מקיל לספות איסור דרבנן לקטן בידים היינו דוקא כשהוא לצורך הקטן אבל כאן הוא עושה לצורך הגדול ואסור (מג""א ס""ק כ""ט, רע""א) [והמ""ב (ס""ק ס""ה, שעה""צ ס""ק נ""ג) ס""ל דהפמ""ג (א""א ס""ק כ""ט) חולק על רע""א, אבל יש אחרונים שפירשו כוונת הפמ""ג דאינו חולק על רע""א (מ""ב עו""ה)]"	סימן שלד סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה נוסח מותר לומר לגוי?	"אע""פ שבשאר מלאכות אסור לומר כל העושה מלאכה זו אינו מפסיד מ""מ בדליקה הקילו לומר כל המכבה אינו מפסיד דחיישינן שאם אסרינן זה יבא לכבות בעצמו (מ""ב ס""ק ס""ט) [ומותר לומר הכי אפי' לשכירו (ב""י, מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק ס""ח)]"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר אם תכבה לא תפסיד?	"משו""ע יו""ד (סי' רכ""א סעי' ח') משמע דאסור דהוי לשון נוכח [ולפי""ז ק""ק לשון הגמ' שבת (קכ""א ע""א) כבה הוא דלא אמרינן ליה (שעה""צ ס""ק נ""ה)], אבל השלטי גיבורים מצדד להקל בזה בדליקה (מ""ב ס""ק ס""ז), והמנחת פתים מציין להגהות אשר""י בכתובות (פרק המדיר) דמסופק בזה, ועי' בשעה""צ לעיל (סי' ש""ז ס""ק ע""ח) דמצדד להחמיר"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נודע לו ההיזק מבעוד יום?	"כתב הב""י דה""ה שייך הקולה לומר לגוי כל המכבה אינו מפסיד, אבל שאר אחרונים לא הביאו דין זה ומשמע דלא פשיטא להו (מ""ב ס""ק ע') {ומכאן משמע דאם הב""י כתב חידוש ואינו מוזכר בשאר הפוסקים אינו פשוט דיכול לסמוך עליו, ויש לעיין בכלל זה דהרי הדין דמהר""י אבוהב בסמוך אינו מוזכר בשאר הפוסקים נמי}"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרות לגוי ואח""כ אומר בפניו כל המכבה אינו מפסיד?"	"הב""י הביא ממהר""י אבוהב דמותר (מ""ב ס""ק ע""א), והקשה השעה""צ (ס""ק נ""ט) מירושלמי דמשמע דמותר להזכיר זה דוקא בשוק ברבים ולא בפני יחיד, אבל דחה דאפשר דרצה להכריז בשוק כדי שיבואו הרבה גוים לעזרו, ואח""כ הביא דיוק מגמ' כתובות (ע' ע""ב) דמותר לומר בפני יחיד כל הזן אינו מפסיד"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אסור לומר לגוי לכבות הרי הוא מלאכה שאצל""ג?"	"תי' המג""א (ס""ק ל') בשם הר""ן (וכן מובא בב""י עמ' תקל""ו) דכיון שאדם בהול על ממונו חיישינן שמא אתי לאכבויי בידים [והא דשרינן ישראל לתקן צנורו בשינוי הכא חמיר טפי דהוי מלאכה שאצל""ג א""נ התם קל טפי דהוי ע""י שינוי] (מ""ב ס""ק ס""ח), אמנם אדם אחר שאינו בהול מותר לומר לגוי בפירוש לכבות (רשז""א, שש""כ פ""ל הע' נ""ב)"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום הפסד כתבי הקודש?	"מותר לצוה לגוים בפירוש לכבות (מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק ס""ח, שו""ע לעיל סעי' י""ח), ואם יש מזוזות {או תפילין ומגילת אסתר} בתוך ביתו ואינו יכול להורידם בשבת מותר לומר לגוי בפירוש לכבות (רשז""א, שש""כ פ""ל הע' נ""ב)"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קדים 1) מת או ספרים 2) בריא או מסוכן?	"1) מת 2) בריא (ספר חסידים סי' תשכ""ד, מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק ס""ח)"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הסברות להקל לכבה את הדליקה ע""י ישראל?"	"1) יש חשש פיקוח נפש: הב""י הביא ממרדכי דתינוקות לא יוכלו לברוח, וגם יש אימת המלכות אם הגוים יראו שמניחין הדליקה, והוסיף התרוה""ד כי משפט הגוים להשליך אותו שיצא דליקה מתוך ביתו לתוך האש, ועוד כתב התרוה""ד דיש סכנה שרגילין לשלול ולחטוף כאשר הדליקה מתגברת<br>2) אין שבות עומד במקום כתבי הקודש: סברא זו מוזכר בב""י בשם הר""ן בשם הירושלמי, אבל כתב המגיד משנה שאין כל שבותים מותרים לכתבי הקודש {ובכלל משמע דלא קיי""ל כדין זה}<br>3) מלאכה שאצל""ג מותר במקום צער: המרדכי בביצה הביא סברא זו, ודחה דדוקא התירו צער הגוף ולא צער ממון [אבל יש מקום להקל לבעל חוב לכבות אם יש ספק שמא יתפסוהו גוים (מ""ב ס""ק ע""ו)]<br>4) משום הזיקא דרבים: כתב הערוה""ש (סעי' ט') עוד לימוד זכות כיון שהבתים סמוך לרה""ר ממילא יפלו הרבה גחלים לרה""ר ואנן קיי""ל דמותר לכבות גחלת ברה""ר משום הזיקא דרבים.<br>למעשה, כתב הרמ""א דהכל לפי הענין אם יש בו חשש פיקוח נפש, ונוהגין להקל מפני הסברא דמצוי שם חולים וזקנים, ומצוה להודיע זאת ברבים דמותר לכבות (מ""ב ס""ק ע""ג - ע""ד)"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המכבה בהיתר, האם צריך לעשות תשובה?	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ז') דאין מניחין אותו לעשות תשובה שלא להכשילם לפעם אחרת [ולשון המג""א (ס""ק ל""ב) ומ""ב (ס""ק ע""ו וס""ק ע""ח) אין צריך לעשות תשובה, וצ""ב דמשמע דמותר לעשות תשובה]"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר וחילל שבת 1) באיסור דאורייתא 2) באיסור דרבנן?	"1) צריך להתענות מ' תעניתים בה""ב, ולא לאכול בשר ויין בלילה [שלאחר התענית דומיא דמוצאי ט' באב (ט""ז ס""ק כ', מ""ב ס""ק ע""ט), וע""ע בפתח""ת יו""ד (סי' קפ""ה ס""ק י""ג) דיש סוברים לילה שלפני התענית], וגם יתן צדקה כשיעור חטאת [כמו עז קטנה בת ח' ימים (כה""ח סי' רס""ה ס""ק ט""ו)] ולא יאמר שהוא נותן זה בעבור חטאת אלא הוא במקום חטאת [וגם צריך לכתבו בפינקס (שבת י""ב ע""ב, מג""א ס""ק ל""ג)], וגם נכון לקרות פרשת חטאת (רמ""א, מ""ב ס""ק פ') וגם יאמר היהי רצון אחריה (מ""ב לעיל סי' א' ס""ק י""ח) 2) המהר""ם היה מחמיר על אשה להתענות מ' תעניתים כשעבר על איסור תחומין, אמנם כתב הדגול מרבבה דיתכן דמיירי כשלא היה פחד הפסד גדול כ""כ לפיכך החמיר כ""כ אבל במקום פחד הפסד יש להקל בג' תעניתים בה""ב, ולמוקצה גרידא א""צ להתענות כלל דמבואר לעיל (סעי' ב') דמותר לטלטל מוקצה במקום בהלה הפסד מרובה [ורק מחמיר בטלטול נר משום חשש כיבוי] (שע""ת ס""ק כ""ד, מ""ב ס""ק ע""ז)"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קשה להעתנות התעניתים?	"יכול לדחותם לימות החורף (מג""א ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק ע""ח) [והפסק""ת (הע' 119) הביא דשתי תעניות עד חצות עולה לתענית יום אחד], וגם יכול לפדותם כפי עשרו שישקול צער התענית כנגד צער המעות (רמ""א, מ""ב ס""ק פ""א), אכן כתב הכה""ח (ס""ק קנ""ב) דנוהגין ליתן בעד כל יום תענית כסף שוה סעודה אחת, ויתן המעות לעניים בני טובים שמתביישין לקבל צדקה (ספר חסידים סי' קפ""א, באה""ט ס""ק כ""ו), והכה""ח (ס""ק קמ""ג) הביא דמי שניעור כל הלילה ולא ישן כלל ועוסק בתורה כל אותה הלילה יהיה נפטר מעונש כרת אחד, וכל לילה אחד פוטר כרת אחד, ועי' במ""ב לקמן (סי' תקע""א) ובביה""ל שם דמי שתורתו אומנתו לא יתענה אלא ילמוד יותר ממה שהיה רגיל, וגם יעשה תענית דיבור, וגם הביא הענין להעתנות עד חצות בבה""ב, ומסיים הביה""ל בדברי החיי""א דהעיקר הבכיה והוידוי וגדרים שלא יעשה זאת לעולם, ע""ש, ועי' במ""ב דרשו עוד קולות בזה""ז אפי' למי שאינו תורתו אומנתו"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין שוגג למזיד?	"כל זה מיירי בשוגג [וש""מ דאפי' איסור דרבנן בשוגג צריך כפרה, דלא כנתה""מ] וה""ה במזיד במקום אנסים וכדומה, אבל אם עבר במזיד בשאט נפש למלאות תאותו צריך כפרה יותר ויותר (מ""ב ס""ק ע""ח)"	סימן שלד סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מצא ברה""ר גחלת 1) של מתכת 2) של עץ?"	"1) כיון שאין בו פחם מותר לכבותה לכו""ע כשהוא במקום הזיקא דרבים, ואין בו משום מצרף דהרי אינו מכוין לזה [וכמ""ש המג""א לעיל (סי' שי""ח ס""ק ל""ו) בשם המגיד משנה דאינו מכה בפטיש כשאינו מכוין לזה (שעה""צ ס""ק ע""א)], ופשוט דמיירי כשאין לו עצה לפנותה למקום אחר (מ""ב ס""ק פ""ב - פ""ג) 2) הוי מלאכה שאצל""ג דלפי הרמב""ם אסור מדאורייתא, אבל אנן קיי""ל כר""ש דפטור ולפיכך במקום הזיקא דרבים מותר [ודוקא הזיקא לגופן, אבל בשביל שלא יזיק ממונם אינו מותר (פמ""ג א""א ס""ק ל""ה, מ""ב ס""ק פ""ד)] "	סימן שלד סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר בגחלת של מתכת?	"רש""י בשבת (קל""ד ע""א) כתב דלא שייך ביה כיבוי דאינו נעשה פחם, והקשה עליו רשז""א (מאורי אש פ""ד ענף ה') ג' קושיות, א' המסתפק משמן חייב משום מכבה (ביצה כ""ב ע""א) ופירשו תוס' שם מפני שהוא מכהה השלהבת [ועל כרחך חייב לר' יהודה דס""ל מלאכה שאצל""ג חייב] {וי""ל דרש""י ס""ל כהרא""ש שם דהוי גרם כיבוי וחייב מפני שהשמן מיוחד להנר, וכן מפורש ברש""י בשבת (כ""ט ע""א) דס""ל כהרא""ש}, ב' אסור ליתן כלי של מים תחת נר מפני הניצוצות (שבת מ""ז ע""ב) {וי""ל דרש""י דס""ל דהוי כגחלת של מתכת, והא דכתבו תוס' שם דלפי ר' יהודה חייב היינו תוס' לשיטתם דלא ס""ל כרש""י בגדר של גחלת של מתכת}, ג' טלית שאחז בה אור משמע דהוי מלאכה שאצל""ג (שבת ק""כ ע""א) {ולענ""ד ליכא הכרח שהוא מלאכה שאצל""ג, ועוד ה""נ איכא פחם דומיא דפתילה}, ולפיכך רשז""א רצה לדחוק בדעת רש""י דבאמת ס""ל דאינו תלוי בפחם אלא כל זמן שהוא בוער ושורף וכמ""ש בלשון המג""א (ס""ק ל""ה) ""בשל מתכת ליכא כיבוי דאינו שורף"" וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ל""ה) דאינו נשרף, וכן הוא במ""ב (ס""ק פ""ד) דהביא המג""א דאינו שורף, וכן במ""ב לקמן (סי' תק""י ס""ק ט""ו) דכתב דאיננו בוער. ולפי""ז לכאורה יש להחמיר בשלהבת של געז דהרי הוא שורף ובוער הגעז [ובדוחק י""ל דכיון דליכא דבר ממשי לא דמי לגחלת של עץ], ולגבי light bulbs, הבית יצחק (יו""ד ח""א סי' ק""כ אות ד', ח""ב סי' ל""א אות ח') רוצה להחמיר דהרי ה-filament נאכלת [והא ראיה הוא נשבר לאחר זמן (הגרי""א פארכהייעמר שליט""א)] {ויש לחלק דהתם הוא נשבר ונאכלת מחמת ה-oxidation ולעולם אינו בוערת ממנו, ועוד א""כ מסתבר דכל גחלת של מתכת נאכלת קצת אלא שאינו ניכר, ועל כרחך דזה לא מקרי נאכלת}. אמנם, לולי דמסתפינא אמינא דליכא מאן דחולק על רש""י לגבי פחם, ואפי' תוס' מודו דצריך פחם, והא דאמרינן בביצה המסתפק מן הנר חייב כבר ביארו האחרונים (קרבן נתנאל ופנ""י) דלאו דוקא חייב, ולגבי ניצוצות י""ל דהיינו חוטין דקין מהפתילה שנופלין לפעמים וזה מקרי פחם קטן, והא דכתבו המג""א ומ""ב דרק תלוי בשורף ובוער, י""ל דכוונתו נמי בפחם וכמ""ש בלבוש (סי' תק""י סעי' ג') ""דבר שאינו נשרף ואינו נעשה פחם"", וכן בגר""ז (סי' תק""י סעי' ח') ""אין שייך כיבוי במתכת שאף אם לא יכבנו לא ישרף ולא יעשה פחם"", ולפי""ז שלהבת של געז ונורה הוו כגחלת של מתכת ולא עץ, וכ""כ שו""ת מלמד להועיל (סי' פ') דשלהבת של געז הוי כגחלת של מתכת, ושו""ת קרן לדוד (סי' ס') כתב ד-light bulb הוי כגחלת של מתכת "	סימן שלד סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא מחויב לעמוד שם ולהזהיר אנשים שלא יגע בה?	"כאן מבואר דאינו מחויב לעמוד שם, ורשז""א מצדד דה""ה בשאר סכנות דמותר לצלצל להחברה חשמל וא""צ לעמוד אע""פ שיש לחלק דהתם אינו מסלק את גוף המזיק, ומסיים דהמחמיר לעמוד שם תבא עליו ברכה (שש""כ פמ""א סעי' כ""א והע' ס""ט)"	סימן שלד סעיף כז		
